פסיכוזה היא מצב בו קיימת לקות בשיפוטיות ובבוחן המציאות.
בוחן המציאות הלקוי בדרך כלל יביא לחשיבה מוטעית, פרשנות לא אופיינית לסיטואציות ולהתנהגות מוזרה ובלתי מקובלת.
חשוב לדעת: פסיכוזה היא מצב רפואי-נפשי שמחייב הערכה פסיכיאטרית. הטיפול המרכזי בה ניתן על ידי פסיכיאטר, ובדרך כלל כולל טיפול תרופתי. טיפול רגשי יכול לעזור מאוד, אבל לצד הטיפול הפסיכיאטרי ולא במקומו.
במצב חירום, למשל כשיש סכנה לאדם עצמו או לסביבה, יש לפנות מיד למד"א ב-101 או לחדר המיון הפסיכיאטרי הקרוב. לתמיכה רגשית מיידית: ער"ן, בטלפון 1201.
תסמינים בפסיכוזה
בפסיכוזה יופיעו חלק מהתסמינים הבאים:
דלוזיות:
מחשבה או אמונה הסותרת את ההיגיון והשפיות.
מחשבות רדיפה:
האדם הפסיכוטי עשוי לחשוב שאנשים רוצים ברעתו, מנסים להזיק לו בזדוניות או מדברים בקביעות אודותיו "מאחורי גבו".
מחשבות ייחוס/ גרנדיוזיות:
האדם הפסיכוטי עשוי לנכס לעצמו זהות גרנדיוזית כגון: לחשוב שהוא המשיח, דמות מקראית (כגון: דוד המלך), שהוא נביא או האל בעצמו.
הפרעות מצבי רוח:
הסובל מספיכוזה עשוי לסבול ממצב רוח ירוד ביותר וסימפטומים דכאוניים ולעתים לחילופין מצב רוח עילאי (מאניה) המביא להתנהגות מוזרה ולעתים אף פוגענית (בעיקר כאשר מדובר בהפרעה דו קוטבית).
קראו על: טיפול בדיכאון וחרדה
חוסר שקט:
תזזיתיות מוגזמת.
הפרעות שינה:
אנשים פסיכוטיים עשויים להסתפק במעט שעות שינה ולעתים סובלים מהפרעות שינה. אם יש הפרעה של מצב רוח ירוד יתכנו שעות שינה מרובות.
הלוצינציות:
הזיה חושית על ידי אחד החושים.
האדם הפסיכוטי עשוי למשל: לראות דברים שאינם קיימים, לשמוע קולות המדברים איתו, להריח ריחות מדומיינים, לחוש טעם של דברים שאינם קיימים, לחוש תחושות בגוף כגון תחושות כאילו דברים נוגעים בו או תחושות רפואיות שאינן נכונות.
סביבת האדם הפסיכוטי:
רצוי כי הסובבים את האדם הפסיכוטי, כגון משפחה או חברים קרובים יקבלו ליווי רגשי ומקצועי כיצד לנהל את אורח חייהם וכיצד להתמודד עם הסיטואציות המורכבות אשר עשויות לפקוד אותם מדי פעם.
בנוגע ליחס לאדם הסובל מפסיכוזה, רצוי מאוד שלא להיות שיפוטיים לכאן או לכאן: מחד, אין לנסות לשכנע את האדם הפסיכוטי כי הוא טועה בפרשנות המציאות או בראיית הדברים, ומאידך, אין להראות לו הסכמה אודות דברים שאינכם מאמינים בו.
בנוסף, מומלץ לייעץ בעדינות לאדם הפסיכוטי לפנות להערכה פסיכיאטרית ולטיפול מקצועי אשר יוכל לסייע לו להשתלב טוב יותר בחיי החברה ולהקל מעליו את סבלו.
אין לומר לו שהסיבה לטיפול היא שהוא "משוגע" או הוזה או לרמוז לכך. אלא יש להתמקד ברגשותיו ותחושותיו השליליות ולעודדו בכך שחייו יוכלו להשתפר משמעותית בזכות טיפול אשר יסייע לו להרגיש טוב יותר.
אבחון: למה הערכה פסיכיאטרית היא הצעד הראשון
תסמינים פסיכוטיים יכולים לנבוע מגורמים שונים מאוד, וכל אחד מהם מטופל אחרת. לכן הצעד הראשון הוא אבחון אצל פסיכיאטר, שבודק בין היתר:
- הפרעות פסיכיאטריות: סכיזופרניה והפרעות בספקטרום שלה, הפרעה דו-קוטבית, ודיכאון קשה עם מאפיינים פסיכוטיים.
- חומרים ותרופות: שימוש בקנאביס, בסמים ממריצים ובחומרים אחרים, גמילה מאלכוהול, או תופעות לוואי של תרופות.
- מצבים רפואיים: מצבים נוירולוגיים, זיהומים, הפרעות מטבוליות והורמונליות, ועוד. לכן לעיתים נדרשות גם בדיקות רפואיות.
- תגובה למצב קיצוני: חוסר שינה ממושך, או פסיכוזה קצרה בעקבות לחץ קיצוני.
ההבחנה בין האפשרויות האלה, האבחנה המבדלת, היא שקובעת מה הטיפול הנכון. פנייה מוקדמת חשובה במיוחד באפיזודה ראשונה: טיפול שמתחיל מוקדם משפר את סיכויי ההחלמה.
פסיכוזה בהשקפה טיפולית הוליסטית
לצד ההיבטים הביולוגיים והרפואיים, בעבודה הרגשית עם אנשים שחוו פסיכוזה אני נעזר בכמה הבנות. הן לא מסבירות כל פסיכוזה, והן לא באות במקום האבחון והטיפול הפסיכיאטרי:
- הקשר לטראומה: מחקרים מצביעים על קשר בין טראומה, במיוחד טראומה מורכבת ומתמשכת בילדות (complex PTSD), לבין סיכון מוגבר לפסיכוזה. אצל חלק מהמטופלים אפשר לראות כיצד תנאי סביבה קשים בילדות היו חלק מהרקע. זה גורם סיכון אחד מתוך כמה, לצד נטייה גנטית, גורמים ביולוגיים ושימוש בחומרים.
- הפסיכוזה כהתמודדות: אצל חלק מהמטופלים, אחת ההבנות שאני עובד איתן היא שעיוות המציאות משמש גם כדרך להתמודד עם כאב שקשה מדי לעבד.
- הפסיכוזה כניתוק מה"עצמי": לעיתים נראה שהאדם מנסה לשנות את המציאות סביבו, כשבעצם קשה לו בעיקר עם עצמו.
טיפול בפסיכוזה
הטיפול בפסיכוזה מתחיל בטיפול פסיכיאטרי. ברוב המקרים, תרופות אנטי-פסיכוטיות הן הטיפול המרכזי, ולעיתים נדרש גם אשפוז, במיוחד בשלב החריף. אין להפסיק או לשנות טיפול תרופתי בלי הפסיכיאטר המטפל.
טיפול רגשי משלים יכול לעזור בהתמודדות, בשיקום, בחזרה לתפקוד ובהפחתת הסיכוי לחזרת התקפים. הטיפול הרגשי אצלי נעשה לצד המעקב הפסיכיאטרי ולא במקומו, ובאישור הפסיכיאטר המטפל.
בעבודה עצמה, אינני רואה ערך בהפיכת דפוסי החשיבה וההתנהגות ל"נורמליים", אלא במציאת דפוסים שהמטופל ירגיש שהם מיטיבים איתו. לשם כך אני נעזר בכלים קוגניטיביים: אינני מעמת את המטופל מול "המציאות המסתברת", אלא מסייע לו להטיל ספק בפרשנויות שאימץ ולהציע בעצמו פרשנויות מסתברות יותר. כשיש התנהגויות החורגות מהנורמה, אינני "מעיר" לו על כך, אלא מפגיש אותו עם תגובות הזולת ושואל מדוע הגיבו כפי שהגיבו.
כשיש רקע טראומטי, עוסקים בו ברגישות יתרה ובקצב זהיר, ותמיד בתיאום עם הטיפול הפסיכיאטרי. אין לחשוב שטיפול בטראומה "יעלים" את הפסיכוזה. קראו גם: משברים רגשיים.
במקום שזה מתאים, שילוב כלים מעולם הגוף-נפש יכול לסייע בחיבור מחדש של האדם לעצמו.
בגלל המורכבות של המצב, והאפשרות להחמרה או להתקף במהלך התהליך, טיפול רגשי בפסיכוזה צריך להיעשות בידי מטפל שמכיר את התחום, ובקשר רציף עם הפסיכיאטר המטפל.
מרדכי קדוש, פסיכותרפיסט הוליסטי, מלווה בטיפול רגשי אנשים המתמודדים עם פסיכוזה ובני משפחותיהם, לצד הטיפול הפסיכיאטרי. לשיחת ייעוץ: 052-8784146.
פורסם גם באתר כיפה: טור של מרדכי קדוש על זוגיות לצד פסיכוזה – "אשתי כל הזמן חושדת שאני בוגד בה, אני בכלל מקפיד על שמירת עיניים"