יום ההולדת שלעולם לא יישכח…
ישי, גבר חכם ומבריק התקשר להתייעץ בנוגע למשהו שמטריד אותו. "אינני מסוגל לעמוד בפני אנשים. אינני רוקד במסיבות, בחתונה שלי עצמי כמעט התעלפתי.
בבר מצווה, לא הייתי מוכן לעלות לתורה.
כעת, בעבודה אני אמור להציג בקרוב מאוד פרזנטציה של הפרויקט עליו עבדתי כבר שלושה וחצי חודשים ואני ממש לא יודע מה לעשות…"
ישי לא ידע לקרוא לזה חרדת קהל, אך הוא חש את זה במלוא העוצמה.
"הייתי רוצה פשוט להיות יותר בטוח בעצמי. למה זה לא כך?"
הצעתי לישי להגיע לטיפול מסודר, ובינתיים לשתף את ה"בוס" שהוא מתקשה לבצע את הפרזנטציה בפני כולם ושיחפשו יחד פתרון אחר.
ישי קצת היסס, אך לאחר כשבוע הוא יצר איתי קשר מחדש וקבענו להיפגש.
עיבדנו את החרדה של ישי ברמת הרגש וברמת התחושה.
שִחזרנו אירוע 'טרי' בו חווה לאחרונה את החרדה באופן קשה. משם צעדנו אחורה במורד הגילאים, אירוע אירוע.
בכתה ב', ישי ענה תשובה שעוררה בוז ולעג מחבריו. מאז נמנע מלהצביע בכתה. המשכנו לנוע עוד קצת אחורה והגענו לגיל צעיר יותר.
"יום הולדת בגן. לא ברור לי הגיל בדיוק. ארבע או חמש… אני עומד על הכסא. אינני רואה בבירור מה היה שם. אבל משהו שם מערער לי את הביטחון".
מכיוון שמדובר בגיל צעיר במיוחד, הצעתי לו לשאול את הוריו מה בדיוק היה שם.
לפגישה הבאה הגיע ישי לאחר "עבודת מחקר". בתחילה, הוריו לא הבינו מדוע הוא כל כך מתעניין באירוע שקרה לפני יותר משני עשורים. ישי לא מצא מנוח.
הוא נסע לבית הוריו והחל לנבור באלבומי תמונות שמא ימצא קצה חוט, אך לשווא. לאחר כמה ימים, אמו התקשרה אליו וסיפרה לו שנזכרה בתקרית לא נעימה שארעה באותו יום בגן.
ויכוח סוער ורם דציבלים בין הגננת לאביו של ישי. תקרית, שמטבע הדברים ישי כבר הספיק לשכוח…
ככל הנראה, תת המודע של ישי קישר בין אותה התקרית לבין היותו "כוכב האירוע".
ישי כבר שכח מתחושת אי הנעימות ששררה בגן, מהפחד שמא יום ההולדת תבוטל והתקרית כבר הודחקה מזמן אך הצלקת בנפש נשארה.
לצלקת הזו התווספו מספר מקרים נוספים שפגעו בדימוי העצמי של ישי. לעדות, עד היום, הצלקת מבצבצת בכל פעם שהמציאות מאלצת אותו להיות במרכז העניינים…
ישי חש אז תחושת אשמה קשה שבגללו נוצרה מריבה.
כך הוא הפנים את הוויכוח הסוער סביב יום ההולדת שלו. מאז, כשישי נחשף לקהל לפעמים עולה אצלו תחושת אשמה או אי נוחות.
בניגוד לחרדות אחרות, חרדת קהל היא חרדה קלה יחסית, וגם די נפוצה.
היא לא מפריעה לאורך כל היום, אך היא משתקת בדיוק ברגעים בהם אמורים לפרוח מבחינה רגשית, מקצועית, התפתחותית ומבחינות נוספות.
לרוב, המתמודדים עם חרדת קהל מעדיפים להימנע מסיטואציה שתעורר את החרדה, על אף שההימנעות תפגע בהם.
אנשים המתמודדים עם חרדת קהל לרוב סובלים מדימוי עצמי ירוד. מחשבות כמו "ודאי חושבים שאינני חכם", "ודאי יצחקו עלי" וכדומה מתרוצצות בראשם מדי פעם. כאשר הם נאלצים לעמוד מול קהל, קולם עשוי לרעוד, הדופק יעלה ויחושו מעין 'קיפאון' שיעצים אצלם עוד יותר את תחושת החרדה.
הטיפול בחרדת קהל הוא קצר מועד, נקודתי ויעיל. לרווח המופק ממנו אין שיעור…