אביתר, עלם חמודות בן 16 הופנה אלי לקליניקה בבהלה גדולה. אביתר החל לפתח בפתאומיות חרדה שמשתקת אותו. הוריו של אביתר פנו אלי בשל מצוקת בניהם והגיעו לפגישה.
בפגישה הם תיארו שבנם לפתע החל לפחד ממוות.
הוא חושש לעשות פעולות פשוטות שמא יקרה לו דבר רע ושהוא חושש שאנשים שכבר נפטרו יענישו אותו על מעשיו ואף על מחשבותיו.
הם גם תיארו התנהגויות מוזרות וכל מיני לחשים שאביתר החל ללחוש לעצמו.
אביתר שמע קולות שהוא קרא להם "היצר".
"היצר" הפחיד את אביתר מאוד וגרם לו רגשי מצפון קשים שמבחינת אביתר, בגין חומרת מעשיו, מגיע לו למות.
על המזנון בביתו של אביתר הונחו תמונות ישנות, חלקן ב"שחור לבן", של אבות אבותיו ומבני משפחתו שכבר נפטרו. אביתר הרגיש צורך לנשק את התמונות האלו.
כאשר נישק תמונה של דודת אביו, "היצר" אמר לו שהסבא רבא מקפיד עליו על כך שלא נישק גם אותו.
לאחר שנישק גם את תמונת הסבא רבא, הרגיש אביתר שסבתו מהתמונה הסמוכה מקפידה עליו, וכן הלאה.
כאשר חיים, דודו של אביתר, שנפטר מסרטן כמה שנים קודם לכן הקפיד עליו, היה בטוח אביתר שדודו יעניש אותו שיחלה גם הוא בסרטן, ולא הועילו הנשיקות שנשק אביתר לתמונתו של דודו.
לאביתר היו מחשבות טורדניות שהוא שונא אנשים, על אף שידע שהוא אוהב אותם.
במיוחד כלפי דודו שנפטר מסרטן, שזכר אביתר את אהבתו דודו אליו ואת אהבתו לדודו היקר.
מדי פעם התגנבה למוחו של אביתר מחשבה שהוא שונא את דודו ושדודו יעניש אותו על כך שימות מסרטן כמותו.
אביתר ניסה לומר ל"יצר" כמה פעמים "אני אוהב את דוד חיים! אני אוהב אותו!" אך ה"יצר" נשאר בקשיחותו וסרב לחמול על אביתר.
ספקנות ופקפקנות החלו להיות מנת חלקו של אביתר.
אביתר לא היה בטוח כבר בכלום. גם כשידע שהוא אוהב, הסתפק שמא הוא שונא.
גם כשידע שהוא בסדר, חשב שאולי הוא לא בסדר.
אפילו בעובדות ברורות כמו צבע בגדיו או עצם היותו חי הוא הטיל ספק.
אביתר חווה מספר התקפי חרדה פסיכוטיים בהם הרגיש שהוא עומד למות.
לאביתר לא היה מנוח ממחשבותיו הטורדניות.
כנראה אביתר ראה במוות לא רק מחשבה מלחיצה אלא גם משאלה כמוסה שתגאל אותו מייסוריו.
אביתר למעשה סבל מהפרעה טורדנית כפייתית (OCD) עם מאפיינים פסיכוטיים, או בקצרה OCD פסיכוטי.
אביתר מההתחלה היה נחוש להצליח ואכן עשה תהליך מדהים.
לאחר חודש וחצי מתחילת התהליך הטיפולי, כשהוריו של אביתר כבר הרגישו שיפור משמעותי, קיבלתי שיחת טלפון נסערת מאוד מאמו של אביתר:
"אל תשאל! חבר של אביתר מהשכבה נפטר הבוקר מסרטן! בדיוק הפחד של אביתר! מה עושים?" הרגעתי אותה ואמרתי לה שטוב שהמקרה המצער הזה קרה לאביתר כשהוא כבר בתהליך טיפולי.
אביתר חשש שחברו המנוח כועס עליו ויעניש אותו. למרות ש"היצר" כבר לא היה קיים בשלב זה, עלו מדי פעם מחשבות טורדניות שמא הוא שונא את חברו, ושחברו ידאג שיענישו אותו על כך במוות מסרטן.
כאשר נחה המחשבה על חברו, הגיעה המחשבה מהכיוון של דוד חיים, כאשר דוד חיים הניח לאביתר, באה המחשבה ממקורות אחרים ומוחו של אביתר לא מצא מנוח.
אביתר עבר תהליך מדהים של טיפול הוליסטי משולב שכלל הבנה מעמיקה של מקור החרדה, כלים להתנהלות עם מחשבות טורדניות, ושחרור החרדה באמצעות נשימות מעגליות בעיקר.
כאשר חווה התקף חרדה פסיכוטי, עיבדנו אותו בקליניקה באמצעות טכניקות של גוף נפש, ושחררנו את החרדה דרך הגוף.
אביתר אזר אומץ, נכנס ממש להתקף הפסיכוטי מחדש בקליניקה, אלא שהפעם זה היה על מזרון ומתוך בחירה להתמודד עם הפחד המשתק.
בסיום המפגש הרגיש אביתר הארה גדולה ותחושת עליונות שלא פגש מעולם!
תוך כחמישה חודשים כבר לא ניכרו אצל אביתר תסמיני OCD כלל! אביתר כל כך "התמכר" ליכולת שלו להרגיש טוב יותר אז המשכנו לעבוד עוד כארבעה חודשים נוספים על רגשות אשמה, בטחון עצמי, אסרטיביות, דימוי גוף ועל יחסים חברתיים.
אביתר חזר להיות התלמיד המוצלח מכתת המצוינות בבית ספרו והשתלב בחברה באופן מעורר השתאות. אביתר למד לעמוד על שלו, ובעקבות הערכתו העצמית שהלכה וגברה גם חבריו למדו להעריך אותו יותר.
אביתר התחיל להיות בטוח בעצמו ובטוב שבו.
פחד בעקבות מעשים או מחשבות הפכו להיות נחלת העבר הרחוק ותו לא.
השינוי המדהים שעשה אביתר מספר לנו שבזכות טיפול טוב וכח רצון – כל אחד יכול להשתנות!
רוצים להתייעץ וולמוד עוד על OCD פסיכוטי? צרו קשר
הכותב, מרדכי קדוש, פסיכותרפיסט הוליסטי, מומחה בתחום החרדה ובעל ניסיון עשיר ואחוזי הצלחה גבוהים במיוחד בתחום הOCD.