הפרעת אישיות היא הפרעה נפשית המאופיינת בנוקשות מחשבתית או התנהגותית אשר מסבה למתמודד קושי תפקודי יום-יומי.
לעתים הקושי העיקרי לא יהיה של המתמודד אלא של סביבתו הקרובה.
הפרעת אישיות מאובחנת בכך שהחוויה הרגשית או ההתנהגות של המתמודד חורגת מהנורמה הסביבתית שלו, לפחות בשניים מבין ארבעת מרכיבי האישיות הבאים:
- הפרעת אישיות היא הפרעה נפשית המאופיינת בנוקשות מחשבתית או התנהגותית אשר מסבה למתמודד קושי תפקודי יום-יומי.
לעתים הקושי העיקרי לא יהיה של המתמודד אלא של סביבתו הקרובה. - הפרעת אישיות מאובחנת בכך שהחוויה הרגשית או ההתנהגות של המתמודד חורגת מהנורמה הסביבתית שלו, לפחות בשניים מבין ארבעת מרכיבי האישיות הבאים:
סוגי הפרעות אישיות:
ספר הפסיכיאטריה האמריקאי (DSM-5) מונה עשרה סוגים של הפרעות אישיות המחולקות ל3 אשכולים:
אשכול A:
הפרעות אישיות המאופיינות בדפוסי חשיבה והתנהגות חריגים ויוצאי דופן:
- הפרעת אישיות פרנואידית: נטייה מוגזמת לחשדנות המביאה לתגובות קיצוניות ועמדת התגוננות מופרזת ולא ריאלית. קושי במתן אמון ונטייה להאשים את האחר ברגשותיהם הקשים. במקרים רבים תהיה נטייה לכעס ורגזנות.
- הפרעת אישיות סכיזוטיפלית: עיוותי חשיבה ופרשנות לקויה של המציאות המביאה להתנהגות מוזרה ותימהונית ("אקסצנטרית") שעשויה לגרום לאי נוחות במצבים חברתיים.
- הפרעת אישיות סכיזואידית: קרירות רגשית המאופיינת בהעדפה להתבודד, חוסר מציאת עניין ביחסים חברתיים וקושי בביטוי רגשות.
אצל הסובלים מהפרעה זו קיים פער בין עולם חיצוני דל לבין עולם פנימי מפותח ועשיר אליו הם מעדיפים להתכנס ו"לפנטז".
אשכול B:
הפרעות אישיות המאופיינות בדפוסי התנהגות חריגים וקושי בוויסות הרגשי אשר מסבים קושי תפקודי בתחום היחסים הבין- אישיים:
- הפרעת אישיות גבולית: אי-יציבות רגשית וקושי ביחסים בין-אישיים. לעתים ניכרת נטייה לאובדנות או פגיעה עצמית.
הדפוס נובע דרך כלל מחשש לנטישה ומתבטא באימפולסיביות קיצונית, כעסנות חריגה וקושי לווסת התקפי זעם. - הפרעת אישיות נרקיסיסטית: החשבה עצמית מוגזמת ולא פרופורציונלית וצורך חריג בהערצה מצד הסביבה. קושי באמפתיה והזדהות עם האחר.
במקרים רבים עיסוק מוגזם בחיצוניות ובמראה החיצוני. - הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית: פגיעה באחרים והתעלמות מביטחונם האישי, התעלמות מנורמות מוסריות מקובלות ונטייה לאגרסיביות ואימפולסיביות.
- הפרעת אישיות היסטריונית: צורך מוגזם להיות "במרכז העניינים".
נטייה לרגשנות קיצונית שלעתים מלווה בנטייה לפתיינות.
אשכול C:
הפרעות אישיות המאופיינות בהתנהגות חרדתית והימנעותית:
- הפרעת אישיות טורדנית כפייתית (אובססיבית-קומפולסיבית): שמירה על כללים נוקשים, בייחוד בתחומים של סדר וארגון באופן טורדני וכפייתי.
צורך אובססיבי בשליטה ונטייה מוגזמת לפרפקציוניזם. - הפרעת אישיות נמנעת: פחד קיצוני מדחייה חברתית, מפגיעה או מהערכה שלילית המביא להימנעות מקשרים ומערכות יחסים.
- הפרעת אישיות תלותית: דפוס של כניעה ותלות המתבטא בחוסר ביטחון עצמי בנוגע לביצוע פעולות וצורך אובססיבי לקבל "אישורים" מהסביבה.
הפרעות אישיות נוספות:
ישנם מקרים קליניים נוספים שאינם מוגדרים בספר הפסיכיאטריה האמריקאי (DSM-5) אך נהוג להגדירם כהפרעות אישיות. השכיחות שבהן:
- הפרעת אישיות דיכאונית.
- הפרעת אישיות מזוכיסתית (תבוסתנית).
- הפרעת אישיות סדיסטית.
- הפרעת אישיות פסיבית- אגרסיבית.
יש להבחין בין הפרעות נפשיות מוכרות לבין הפרעות אישיות.
למשל: יש להבחין בין –OCD הפרעה טורדנית כפייתית לבין הפרעת אישיות טורדנית כפייתית.
כמו כן יש להבחין בין דיכאון לבין הפרעת אישיות דיכאונית וכן בין סכיזופרניה לבין הפרעת אישיות סכיזוטיפלית.
אפיון המצוקה בהפרעות אישיות:
הנוקשות הבלתי מסתגלת של הסובלים מהפרעות אישיות עשויה להביא אותם לידי לחץ חריג גם במצבים שגרתיים, קושי להסתגל בחברה, קושי בתחום התעסוקה, קושי הסתגלותי במצבי דחק, ולעתים אף תגיע החמרה שתגיע לידי פיתוח של אפיזודות דיכאוניות או חרדתיות, התמכרות ואף לאפיזודות פסיכוטיות.
התפתחות וגורמים:
רוב הפרעות האישיות מתחילות להתפתח בתקופת הילדות.
הסימפטומים יחלו להופיע בדרך כלל בתקופת גיל הנעורים ובמקרים מסוימים ניתן יהיה להבחין בסימפטומים מסוימים עוד בתקופת הילדות.
עם זאת, נהוג שלא לאבחן אדם כסובל מהפרעת אישיות בטרם ימלאו לו 18 שנים.
בדרך כלל ניתן לתלות את התפתחות הפרעת האישיות בשילוב בין גורמים מולדים (אופי, "טמפרמנט"), לבין גורמים סביבתיים כגון: אישיות ההורים, היחסים איתם, אירועים טראומטיים ועוד.
על פי רוב, במקרים שאינם מטופלים בטיפול רגשי ניתן לראות שהסימפטומים יישארו יציבים לכל החיים, במיוחד בהפרעת אישיות טורדנית-כפייתית, ואילו בחלק מהמקרים עשויה להיות התמתנות של ההפרעה, במיוחד בהפרעת אישיות גבולית.
שכיחות:
שכיחות הפרעות האישיות בסה"כ עומד על כ9% מהאוכלוסיה, כאשר ההפרעות השכיחות ביותר הן הפרעת אישיות אנטיסוציאלית, הפרעת אישיות פרנואידית והפרעת אישיות טורדנית כפייתית.
לעתים אדם אחד יוכל להיות מאובחן עם יותר מהפרעת אישיות אחת.
אבחנה ואבחנה מבדלת:
יש להיזהר ביותר במתן אבחנה של הפרעת אישיות. כאשר מאבחנים הפרעת אישיות יש לשים לב ש:
- הדפוסים המאובחנים קיימים לאורך זמן, שאינם נוטים להשתנות והחלו בתקופת גיל ההתבגרות.
- הדפוסים הקיימים באים לידי ביטוי לפחות בכמה מצבים שונים.
- הדפוס והסימפטומים המאובחנים גורמים למצוקה בקרב האדם המאובחן או פוגעים בו או במצבו החברתי או הכלכלי-תעסוקתי.
- אם ניתן יהיה להסביר את הדפוס האישיותי כתוצאה של הפרעה נפשית אחרת (כגון: טראומה קשה, מאניה, דיכאון וכו') או בשל שימוש בחומרים העשויים להסביר את דפוס האישיות או ההתנהגות כגון סמים או תרופות מסוימות – לא נוכל לקבוע שמדובר בהפרעת אישיות.
- מומלץ לאבחן הפרעת אישיות מעל גיל 18, שכן, חלק מדפוסי האישיות ממשיכים להתגבש ועשויים להשתנות עד גיל זה. לעתים דפוסים נוקשים הנראים בגיל צעיר מגיל 18 יהיו הפרעת התנהגות ולא הפרעת אישיות.
במקרים מסוימים יהיה נכון לאבחן הפרעת אישיות אף בגיל צעיר מגיל 18 אך בתנאי שהדפוסים קיימים לפחות שנה ושלא מדובר באבחנה של הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית.
טיפול:
טיפול בהפרעות אישיות נחשב בדרך כלל לטיפול מורכב באופן יחסי להתמודדויות אחרות, ועל כן מומלץ לבחור מטפל עם ניסיון בתחום, ידע מתאים, ואחוזי הצלחה גבוהים.
הגישה שלי בטיפול בהפרעות אישיות היא ראשית הבנה מעמיקה של התפתחות ההפרעה: מדוע בעבר המטופל היה "מוכרח" לייצר לעצמו דפוסים כל כך נוקשים בתחום שיצר? מתוך כך, שחרור הדפוסים הנוקשים בגישה הוליסטית ומתן חלופה לדפוסים הישנים בדפוסים נוחים וגמישים יותר.
כל זאת מתוך התאמה אישית למטופל, לצרכיו ומצוקתו.
כותב המאמר הוא מרדכי קדוש, פסיכותרפיסט הוליסטי בעל ניסיון רב בטיפול בהפרעות הנפשיות השונות, המעניק טיפול מקצועי ומותאם אישית בתחומי הפרעות האישיות השונות.