התקף חרדה והתקף פאניקה: מה קורה בגוף, ואיך יוצאים מזה

מאת מרדכי קדוש, M.A בפסיכודרמה ופסיכותרפיסט

הלב דופק בחוזקה, קשה לנשום, הידיים רועדות, ופתאום עולה מחשבה מפחידה: "אני משתגע", "אני מאבד שליטה", או אפילו "זה התקף לב". מי שעבר התקף פאניקה יודע כמה זה מבהיל. החדשות הטובות הן שהתקפי חרדה ניתנים לטיפול, ורוב האנשים לומדים לא רק להרגיע אותם, אלא גם להפסיק לפחד מהם.

מהו התקף חרדה (התקף פאניקה)?

התקף פאניקה הוא גל פתאומי של פחד עז, שמגיע לשיא בתוך דקות ספורות. הגוף נכנס למצב של "הילחם או ברח", כאילו יש סכנה ממשית, גם כשבפועל אין סכנה. ההתקף יכול להופיע במצב מלחיץ, אבל לפעמים הוא מגיע "משום מקום", באמצע נסיעה, בתור בסופר או אפילו בשינה.

כשההתקפים חוזרים, ומתפתח פחד מתמשך מההתקף הבא, מדברים על הפרעת פאניקה. אז החרדה כבר לא נוגעת רק להתקף עצמו, אלא מתחילה להכתיב את החיים: אילו מקומות להימנע מהם, לאן לא לנסוע לבד, ומה "מסוכן" לעשות.

הסימנים הנפוצים

  • דופק מהיר או חזק, תחושת לחץ בחזה
  • קוצר נשימה או תחושת מחנק
  • סחרחורת, חולשה או תחושת עילפון
  • רעד, הזעה, גלי חום או קור
  • עקצוצים או נימול בידיים ובפנים
  • תחושת ניתוק, כאילו העולם לא אמיתי
  • פחד לאבד שליטה, להשתגע או למות

חשוב: תסמינים כמו כאב בחזה וקוצר נשימה יכולים להופיע גם במצבים רפואיים. אם זו הפעם הראשונה, או אם יש ספק, יש לפנות לבדיקה רפואית. אחרי שהרופא שולל סיבה גופנית, אפשר להתמקד בטיפול בחרדה.

למה זה קורה?

אין סיבה אחת. לרוב זה שילוב של לחץ מצטבר, תקופת חיים עמוסה או אירוע קשה, רגישות טבעית של מערכת העצבים, ורגשות שלא מצאו מקום להתבטא. פעמים רבות ההתקף הוא הדרך של הנפש לומר שמשהו פנימי מבקש תשומת לב.

ואז נוצר מעגל: ההתקף מפחיד, הפחד גורם לנו להקשיב לכל דפיקת לב, והקשבה מתוחה כזו מעוררת את ההתקף הבא. הטיפול נועד לשבור את המעגל הזה.

הסיפור של דניאל: "אני לא בסדר"

סיפור מרגש מהקליניקה. השמות והפרטים שונו כדי לשמור על פרטיות.

ההתקפים של דניאל הגיעו בלי שום אזהרה. הלב דהר, החזה נלחץ, והוא היה בטוח שמשהו קשה קורה לו. כמה פעמים הוא הגיע למיון, ובכל פעם הבדיקות יצאו תקינות. עד שרופא אחד אמר לו שהגוף שלו בריא, ומה שהוא צריך זה פסיכותרפיה.

בקליניקה התחלנו להבין מה מדליק את ההתקפים. דניאל חי עם פחד קבוע שאשתו תעזוב אותו. כל הזמן הוא בדק את עצמו מבפנים: אולי אמרתי משהו לא בסדר? אולי עשיתי משהו לא טוב? וזה לא היה רק מול אשתו. בעבודה, עם חברים, בכל מיני מקומות, הוא פחד שיראו בו אדם לא טוב, שיאשימו אותו. מתוך המחשבות האלה הוא נכנס להתקפים.

בפסיכודרמה נתנו לקול הזה, ה"אתה לא בסדר", מקום משלו. בדקנו מה הוא רוצה ומה הוא משרת. והתגלה דבר מפתיע: הקול הזה לא מגיע מאדם רע. הוא מגיע מאדם שחשוב לו מאוד להיות טוב ומוסרי, עד כדי כך שהוא מפחד כל הזמן להיכשל. ומאחורי הקול עמדו גם קולות ישנים, של הורים ביקורתיים מהילדות.

ככל שדניאל הבין את זה, משהו התהפך. החרדה כבר לא הייתה הוכחה שהוא לא בסדר. היא הייתה סימן לכמה הוא כן אדם טוב וערכי. כשהיא עלתה, הוא כבר ידע מה היא, והצליח להתנהל איתה. לאט לאט ההתקפים דעכו. גם הפחד מול אשתו נרגע: הוא התחיל לראות שהיא בכלל לא עומדת לעזוב, ושהיא רואה אותו באור טוב.

בפגישה האחרונה היה רגע מיוחד. חזרנו לזיכרון מהילדות, מקרה שבו דניאל הילד היה בטוח שהוא לא בסדר. הפעם הוא הסתכל על אותו מקרה בעיניים אחרות, וראה שהוא פעל אז מתוך מקום טוב. מה שגרם לו להרגיש לא בסדר היו הקולות הביקורתיים, של ההורים ושל עצמו. ואז הוא אמר משפט שסיכם את כל הדרך: "כל מה שקרה שם, קרה כי הייתי ילד טוב."

מה עושים ברגע ההתקף?

  • לזכור שזה עובר. התקף פאניקה מגיע לשיא ויורד, בדרך כלל בתוך דקות.
  • לנשום לאט. שאיפה דרך האף, ונשיפה ארוכה ואיטית דרך הפה. הנשיפה הארוכה מרגיעה את הגוף.
  • לחזור לכאן ועכשיו. לשים לב לחמישה דברים שרואים, לכפות הרגליים על הרצפה, למגע של הכיסא.
  • לא להילחם בתחושה. דווקא ניסיון "לעצור" את ההתקף בכוח מגביר אותו. אפשר לומר לעצמך: "זה התקף חרדה, זה לא נעים, וזה יעבור".

הכלים האלה עוזרים ברגע עצמו, אבל כדי שההתקפים יפסיקו לחזור, בדרך כלל צריך טיפול.

איך נראה הטיפול בהתקפי חרדה?

אני מאמין שכל אדם ראוי לטיפול שמתאים לו. בטיפול אנחנו עובדים בשני מישורים במקביל.

המישור הראשון: להפסיק לפחד מהפחד. אנחנו לומדים להכיר את התחושות בגוף ולהתקרב אליהן בהדרגה, קודם בקליניקה, בדמיון או דרך פסיכודרמה, ואחר כך בחיים עצמם: לחזור לנסיעה, לקניון, לבית הכנסת, למקומות שהחרדה לקחה. כך הגוף והנפש לומדים מחדש שאין סכנה.

המישור השני: להבין מה החרדה מנסה לומר. מה קרה בחיים כשההתקפים התחילו? אילו רגשות לא מקבלים מקום? בפסיכודרמה אפשר לפגוש את החרדה ממש, לתת לה קול, לשוחח איתה ולהחליף איתה תפקידים. ההבנה הזו נבנית מתוך חוויה, ולא רק מתוך שיחה, ולכן היא נשארת.

במצבים של חרדה קשה כדאי להתייעץ גם על פנייה לרופא ועל שילוב טיפול תרופתי לצד הטיפול הרגשי.

שאלות נפוצות

האם אפשר למות מהתקף פאניקה? התקף פאניקה מרגיש מסוכן מאוד, אבל הוא עצמו לא מסכן חיים. עם זאת, בהתקף הראשון או כשיש ספק, תמיד כדאי להיבדק אצל רופא.

כמה זמן נמשך התקף? בדרך כלל כמה דקות, ולרוב פחות מחצי שעה. לפעמים נשארת אחריו עייפות או מתח.

מה ההבדל בין התקף חרדה להתקף פאניקה? בשפת היומיום משתמשים בשני המונחים באותה משמעות. מבחינה מקצועית, התקף פאניקה הוא התקף פתאומי ועז שמגיע לשיא במהירות.

כמה זמן לוקח הטיפול? זה משתנה מאדם לאדם. רבים מרגישים הקלה כבר אחרי מספר פגישות, כשהם מבינים מה קורה להם ומקבלים כלים.

אפשר לטפל בזום? כן. הטיפול בהתקפי חרדה מתאים גם למפגשים בזום, כולל עבודה בכלים של פסיכודרמה.

לקבוע פגישה

אני מקבל בקליניקות בירושלים, בגבעת שמואל, באופקים ובמגרון, וגם בזום. אם התקפי החרדה מתחילים להכתיב לך את החיים, אין צורך לחכות. אפשר להתקשר או לשלוח הודעה למספר 052-8784146, בין השעות 8:00 ל-21:00.

מרדכי קדוש, מטפל בפסיכודרמה, פסיכותרפיסט ומטפל זוגי

דילוג לתוכן