חרדת פרידה אצל ילדים: כשהילד לא נותן לכם ללכת

מאת מרדכי קדוש, M.A בפסיכודרמה ופסיכותרפיסט

"אל תלכי!" בכי בשער הגן, ילד שלא מסוגל להירדם בלי אמא, עשר שיחות טלפון בערב אחד. ולפעמים זה נראה בכלל אחרת: כעס, האשמות והתפרצויות בכל פעם שאתם צריכים לצאת מהבית.

בגיל הרך, קושי להיפרד הוא חלק רגיל מההתפתחות. אבל כשהוא ממשיך גם בגיל בית הספר, או כשהוא מתחיל לנהל את הבית, הוא כבר מבקש תשומת לב.

הסימנים הנפוצים

  • היצמדות ובכי בכל פרידה, גם בגיל שבו זה כבר לא צפוי
  • סירוב ללכת לגן או לבית הספר, לישון לבד או אצל חברים
  • כאבי בטן או ראש רגע לפני פרידה
  • פחד שיקרה משהו רע להורה או לו עצמו
  • כעס, האשמות והתפרצויות כשההורה יוצא

כשזה נמשך שבועות ופוגע בשינה, בלימודים או בחברות, כדאי להתייעץ.

ממה הילד באמת מפחד?

הילד לא בהכרח מפחד להישאר לבד. הוא מפחד שברגע שאתם לא לידו, הקשר והביטחון ייעלמו.

"כשאת לא פה, את לא קיימת." יש ילדים שעוד לא בנו בתוכם תחושה יציבה שאמא או אבא איתם גם כשהם רחוקים. בשבילם פרידה קטנה מרגישה כמו אובדן אמיתי.

פחד שיקרה משהו רע. מתחת לשאלה "מתי תחזרי?" מסתתר לפעמים פחד עמוק יותר: שאתם לא תחזרו.

רוצה לגדול, ומפחד. הילד רוצה להתרחק ולחקור את העולם, אבל לפעמים הוא מרגיש שלהתרחק זה לסכן את האהבה.

ההיצמדות שומרת על הקשר. בכי, סירוב ואפילו כעס הם לא מניפולציה. הם הדרך של הילד לוודא שאתם נשארים קרובים.

כשהפחד יוצא ככעס

לא כל חרדת פרידה נראית כמו בכי. ילד במצוקה מתנהג כמו בהישרדות. כמו חיה בטבע שמרגישה מאוימת, הוא לא מסביר בנחת מה קשה לו. הוא נלחם. וכך המסר "אני מפחד להישאר בלעדייך" מגיע אליכם כצעקות וכהאשמות.

הסיפור של איתי

סיפור מרגש מהקליניקה. השמות והפרטים שונו כדי לשמור על פרטיות.

איתי בן 10. כל פעם שאמא שלו הייתה צריכה לצאת לעבודה אחרי שהוא כבר חזר הביתה, התחילה סערה. הוא נזף בה, האשים אותה שהיא עוזבת אותו, ושרשמה אותו לבית ספר רחוק. לפעמים הוא ממש התפרע.

אמא הרגישה חסרת אונים. היא לא יכלה שלא לעבוד, ולא יכלה לשאת עוד ביקורת. אז היא נאטמה.

בפסיכודרמה ביקשתי ממנה להיכנס לתפקיד של איתי. לעמוד במקום שלו, ברגע שאמא סוגרת את הדלת. ושם, בתוך הנעליים שלו, היא הרגישה משהו מוכר: חוסר אונים. בדיוק כמו שהיא מרגישה מולו.

הצעתי לה להסתכל על זה כך: אולי איתי גורם לה להרגיש חסרת אונים כי זו הדרך שלו להראות לה איך הוא מרגיש כשהיא הולכת. הוא לא יודע להגיד "אמא, קשה לי כשאת לא פה". אז הוא נותן לה להרגיש את זה.

והפראות? ילד במצוקה מתנהג כמו בהישרדות. הוא לא מסביר בנחת, הוא נלחם.

פתאום לכעס של איתי הייתה משמעות אחרת. לא "את אמא רעה", אלא "אני מפחד להישאר בלעדייך."

ככל שאמא הבינה שהקושי שלה מספר לה על הקושי שלו, היא הצליחה לעשות משהו לא פשוט. ברגעים הקשים היא כבר לא ראתה רק את הפגיעה שלה, את ה"הוא עושה לי רע". היא התחילה להקשיב למה שאיתי מנסה להגיד לה דרך ההתנהגות שלו, ולהיות שם בשבילו.

היא לא ויתרה על העבודה, ולא על יציאות חשובות מהבית. אבל כשאיתי הרגיש שמבינים אותו, הוא כבר לא הרגיש לבד. והחרדה הלכה ודעכה.

מה כן עוזר?

  • פרידה קצרה וברורה. לא להתגנב. להגיד שאתם הולכים ומתי תחזרו.
  • לעמוד במילה. לחזור מתי שאמרתם. כך נבנה אמון.
  • לתת שם לרגש. "אני רואה שקשה לך שאני הולכת" במקום להתווכח עם הכעס.
  • לא לוותר על הפרידה. הימנעות מגדילה את הפחד. עדיף להתקדם בהדרגה.
  • לשים לב מה זה מעורר בכם. אשמה, כעס או חוסר אונים הם חלק מהתמונה, וגם בהם אפשר לטפל.

איך נראה הטיפול?

המטרה היא לא רק להרגיל את הילד להיפרד. המטרה היא לבנות בתוכו ביטחון שהקשר נשאר גם כשאתם לא לידו. שאפשר להתרחק בלי לאבד את האהבה, ולהתגעגע בלי לפחד.

אני עובד עם הילד דרך משחק, יצירה, ארגז חול ודרמה, ובמקביל עם ההורים, כדי שגם הם יבינו מה עובר על הילד, ומה הפרידה מעוררת בהם.

שאלות נפוצות

חרדת פרידה היא דבר נורמלי? בגיל הרך כן. זה שלב רגיל בהתפתחות, ובדרך כלל הוא נחלש עם הזמן. כשהפחד נמשך או מתחזק בגיל בית הספר, או פוגע בתפקוד, כדאי להתייעץ.

עדיף להתגנב כדי לחסוך בכי? לא. התגנבות מלמדת את הילד שאתם עלולים להיעלם בכל רגע, וזה מגביר את הפחד.

כמה זמן לוקח הטיפול? זה משתנה מילד לילד. הרבה משפחות מרגישות שינוי כבר כשההורים מתחילים להבין מה עומד מאחורי ההתנהגות.

אפשר בזום? הטיפול בילד עצמו נעשה בקליניקה. הדרכת הורים אפשרית גם בזום.

לקבוע פגישה

אני מקבל בקליניקות בירושלים, בגבעת שמואל, באופקים ובמגרון. אם כל פרידה בבית הפכה למאבק, אין צורך לחכות. אפשר להתקשר או לשלוח הודעה למספר 052-8784146, בין השעות 8:00 ל-21:00.

מרדכי קדוש, מטפל בפסיכודרמה, פסיכותרפיסט ומטפל זוגי

דילוג לתוכן