חרדת בריאות (היפוכונדריה): כשהפחד ממחלה משתלט על החיים

מאת מרדכי קדוש, M.A בפסיכודרמה ופסיכותרפיסט

כאב קטן בחזה הופך למחשבה על התקף לב. כתם על העור מוביל לשעות של חיפושים בגוגל. בדיקות תקינות מרגיעות ליום אחד, ואז מגיעה תחושה חדשה, ואיתה שאלה חדשה: "מה אם הרופאים פספסו משהו?"

מי שחי עם חרדת בריאות יודע כמה זה מתיש. זו לא סתם דאגנות ולא "פינוק". זה מעגל ששוחק את השגרה, את הזוגיות, את העבודה ואת היכולת ליהנות מהחיים.

מה זו חרדת בריאות?

חרדת בריאות היא עיסוק מתמשך בפחד שיש לנו, או שתהיה לנו, מחלה קשה. הפחד נמשך גם אחרי בדיקות תקינות. "היפוכונדריה" הוא השם הוותיק, והיום אנשי מקצוע מדברים על "חרדת מחלה".

וחשוב לומר: התחושות בגוף אמיתיות. הכאב, הלחץ והסחרחורת לא מדומיינים. הקושי הוא במשמעות המפחידה שהתחושות מקבלות, ובצורך בוודאות מוחלטת שהכול בסדר.

לחרדת בריאות יש שתי צורות שנראות הפוכות: יש מי שרץ כל הזמן לרופאים ולבדיקות, ויש מי שנמנע מהם לגמרי, מפחד לגלות משהו. בשתיהן, המחלה תופסת מקום מרכזי בחיים.

סימנים לחרדת בריאות

  • סריקה מתמדת של הגוף: בדיקת דופק, לחיצה על מקומות כדי לראות אם כואב
  • חיפושים חוזרים בגוגל על כל תחושה
  • עוד ועוד בדיקות, או להפך, הימנעות מרופאים
  • צורך לשמוע שוב ושוב מהסביבה ש"הכול בסדר"
  • הרגעה שמחזיקה זמן קצר, ואז הפחד עובר לתסמין אחר
  • הימנעות מסרטים, משיחות או ממקומות שמזכירים מחלה

המעגל שמחזיק את הפחד

  1. תחושה בגוף: כאב, שינוי בדופק, משהו לא מוכר.
  2. מחשבה מפחידה: "אולי זו מחלה מסוכנת?"
  3. חרדה: הפחד מגביר את הדריכות, ולפעמים גם את התחושות עצמן.
  4. בדיקה וחיפוש הרגעה: בודקים, מחפשים, שואלים.
  5. הקלה קצרה.
  6. הספק חוזר: "אולי בכל זאת פספסו משהו?"

ככל שבודקים יותר, המוח לומד שכל תחושה היא אירוע שדורש תשומת לב. הגוף הופך למערכת אזעקה שצריך לשמור עליה בלי הפסקה.

המלכודת של "דוקטור גוגל"

החיפוש באינטרנט הוא אחד המנועים הכי חזקים של חרדת בריאות. גוגל מציג גם את האפשרויות הנדירות והמפחידות, והחרדה נתפסת דווקא בהן. וגם כשהחיפוש מרגיע, הצורך לחפש שוב חוזר, ומתחזק בכל פעם.

למה בדיקות תקינות לא מרגיעות?

"אם כל הבדיקות תקינות, למה אני עדיין מפחד?" כי הבעיה היא לא חוסר במידע. הגוף הוא המקום שבו אנחנו פוגשים את חוסר הוודאות של החיים. אין לנו שליטה מלאה עליו, ואף בדיקה לא יכולה להבטיח שלעולם לא נחלה. מי שזקוק לוודאות מוחלטת נשאר תמיד עם ספק חדש.

כך נוצרת תלות בהרגעה מבחוץ, במקום יכולת פנימית לחיות עם קצת אי-ודאות.

מה מסתתר מתחת לפחד?

לפעמים, מתחת לפחד מהמחלה מסתתר פחד עמוק יותר: מאובדן שליטה, מחוסר אונים, מתלות באחרים, או מהתחושה שלא יהיה מי שיגן עליי. קל יותר לעסוק בשאלה "מה זו הדקירה בחזה?" מאשר לפגוש בדידות, אובדן או חוסר ביטחון בקשרים.

יש גם מי שנושא איתו חוויות מוקדמות: בית שבו מחלות עוררו בהלה, מחלה של אדם קרוב, אובדן פתאומי. זה לא נכון אצל כולם, ולכן בודקים את זה לפי הסיפור של כל אדם.

סיפור מהקליניקה: יוסי

סיפור מרגש מהקליניקה. הפרטים שונו כדי לשמור על פרטיות.

יוסי, בשנות הארבעים לחייו, היה עסוק בגוף שלו כבר חודשים. פעם דקירה בחזה, פעם כאב ראש, פעם לחץ בבטן. הוא עבר בדיקות, שמע שוב ושוב שהכול תקין, ואחרי כמה ימים היה מגיע ספק חדש: אולי הבדיקה לא הייתה מספיק מקיפה? אולי הרופא פספס?

לאט לאט נבנה אצלו טקס שלם: לבדוק דופק, ללחוץ על מקומות בגוף, לחפש באינטרנט, לשאול את אשתו אם הכול בסדר. היא הייתה מרגיעה, ואחרי זמן קצר הוא היה חוזר עם שאלה חדשה.

בטיפול התברר שמתחת לפחד ממחלה עמד פחד עמוק יותר: פחד מחוסר אונים. האפשרות שמשהו רע יקרה בלי שיוכל להתכונן אליו הייתה כמעט בלתי נסבלת בשבילו. הבדיקות היו הדרך שלו להרגיש שהוא מחזיק את ההגה.

הוא למד להבחין בין התחושה בגוף לבין הפירוש שהוא נותן לה, צמצם בהדרגה את הבדיקות ואת השאלות, ובמקביל פגש בטיפול את חוסר האונים שממנו ברח. זה לא קרה ביום אחד. אבל הוא גילה שהוא מסוגל להרגיש אי-נוחות בלי להפוך אותה מיד לאיום, והתחיל לתת פחות זמן לגוף, ויותר זמן לעבודה, למשפחה ולחיים שרצה לחיות.

הוא לא קיבל הבטחה שלעולם לא יחלה. הוא למד משהו חשוב יותר: שהוא לא חייב לחיות כל הזמן בתחושה שמחלה עומדת להתגלות.

איך מטפלים בחרדת בריאות?

  1. להפריד בין תחושה למסקנה. "יש לי כאב ראש" זה לא אותו דבר כמו "יש לי גידול במוח". לומדים לראות את הקפיצה הזו.
  2. לשבור את מעגל הבדיקות. מצמצמים בהדרגה את החיפושים, הבדיקות ושאלות ההרגעה. אצלי זה מתחיל בחדר, בדמיון ובפסיכודרמה, וממשיך בחיים עצמם.
  3. ללמוד לחיות עם קצת אי-ודאות. לא כל תחושה צריכה תשובה מיידית. זה אולי החלק הכי חשוב בטיפול.
  4. לפגוש את מה שמתחת. בודקים ממה הפחד מנסה להגן: חוסר אונים, אובדן שליטה, הצורך להרגיש מוגן.
  5. לחזור לחיים. להחזיר את תשומת הלב מהגוף אל העבודה, המשפחה והדברים שנותנים לחיים משמעות.

חשוב: הטיפול לא בא במקום רופא. תסמין חדש, מתמשך או מדאיג צריך להיבדק. המטרה היא לטפל בפחד, בלי לוותר על טיפול רפואי אחראי.

חרדת בריאות קרובה לחרדה מוכללת ול-OCD, ולפעמים היא מופיעה יחד עם התקפי חרדה. על כל אחד מהם כתבתי מאמר נפרד.

שאלות נפוצות

איך יודעים אם זו חרדת בריאות או בעיה רפואית? קודם כל נבדקים אצל רופא. אם הבדיקות תקינות והפחד ממשיך, עובר לתסמין אחר או דורש עוד ועוד בדיקות, כנראה שמדובר בחרדת בריאות.

מה ההבדל בין חרדת בריאות להיפוכונדריה? זה אותו מצב. "היפוכונדריה" הוא השם הישן, והיום מדברים על חרדת בריאות או חרדת מחלה.

איך מפסיקים לחפש תסמינים בגוגל? בהדרגה. מעכבים את החיפוש בכמה דקות, אחר כך בשעה, ורואים שהחרדה יורדת גם בלי תשובה. בטיפול עושים את זה יחד, צעד אחרי צעד.

חרדת בריאות עוברת? כן. היא מגיבה טוב לטיפול. המטרה היא לא לקבל הבטחה שלעולם לא נחלה, אלא לחזור לחיות בלי לפחד כל הזמן.

לקבוע פגישה

אני מקבל בקליניקות בירושלים, בגבעת שמואל, באופקים ובמגרון, וגם בזום. אם הפחד ממחלה תופס לכם את היום, אין צורך לחכות. אפשר להתקשר או לשלוח הודעה למספר 052-8784146, בין השעות 8:00 ל-21:00.

דילוג לתוכן